קיימת סברה כי לערך הליפופרוטאין (a) [Lp(a)] ישנו קשר הפוך עם הסיכון לסוכרת סוג 2 בקרב האוכלוסייה הכללית. במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת 'Journal of Clinical Lipidology', מטרת החוקרים הייתה לבדוק את התפקיד הפרוגנוסטי של Lp(a) בהתפתחות של סוכרת סוג 2 בקרב משתתפים המאובחנים עם היפרליפידמיה משולבת משפחתית (FCH: familial combined hyperlipidemia).
עוד בעניין דומה
החוקרים ערכו מחקר עוקבה במסגרתו השתתפו 474 מטופלים (גיל ממוצע 49.7±11.3 שנים, 64% גברים) חולי FCH, אשר בתחילת המחקר היו ללא סוכרת. תקופת המעקב הממוצעת ארכה 8.2±6.8 שנים, ובהערכת הבסיס נלקחו דגימות דם ורידי לצורך קביעת פרופיל השומנים ורמות ה- Lp(a). התוצא הראשוני של המחקר היה התפתחות סוכרת.
מתוצאות החוקרים עולה כי בחולים שנמצאו עם רמות Lp(a) מוגברות בערך של ≥30מיליגרם/דציליטר היו ערכים נמוכות יותר של טריגליצרידים בהשוואה לאלו עם רמות Lp(a) נמוכות <30מיליגרם/דציליטר (238±113 לעומת 268±129 מיליגרם/דציליטר, p = 0.01), רמות גבוהות יותר של כולסטרול HDL (44±10 לעומת 41±10 מיליגרם/דציליטר, p = 0.01), וכן שיעור גבוה יותר של יתר לחץ דם (42% לעומת 32%, p = 0.03). ההיארעות של סוכרת חדשה בתקופת המעקב הייתה 10.1% (n=48). רגרסיית קוקס הדגימה כי עלייה ב-Lp(a) מהווה גורם מנבא בלתי תלוי להיארעות נמוכה יותר של סוכרת (יחס הסיכונים 0.39, רווח בר-סמך של 95% 0.17-0.90, p=0.02) לאחר תיקנון למשתני לוואי.
לסיכום, חולי FCH עם ערכי Lp(a) גבוהים יותר הראו סיכון נמוך יותר להתפתחות סוכרת סוג 2. לדברי החוקרים, נראה כי ערכי Lp(a) גבוהים יותר מאפשרים להבחין בין הביטויים השונים של התסמונת המטבולית בחולי FCH, שכן עלייה ב-Lp(a) נקשרת עם רמות נמוכות יותר של טריגליצרידים, שכיחות גבוהה יותר של יתר לחץ דם ורמות גבוהות יותר של כולסטרול HDL.
מקור: