מדד ההסתיידות בעורקים הכליליים (CAC: Coronary artery calcium) משמש לעתים קרובות לצורך ריבוד הסיכון לתחלואה קרדיווסקולרית טרשתית (ASCVD: atherosclerotic cardiovascular disease) במטופלים שנמדדו עם רמות גבוהות של ליפופרוטאין (a) [Lp(a)].
עוד בעניין דומה
במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת 'Journal of Clinical Lipidology' מטרת החוקרים הייתה להעריך את הקשרים בין ערך ה-Lp(a) למדד ה-CAC בבסיס (נפח/צפיפות), וכן להתקדמות ה-CAC לאורך זמן, וזאת בהשוואה לסמנים ביולוגיים אחרים של פרופיל השומנים.
לצורך כך, החוקרים השתמשו בנתונים ממחקר העוקבה Multi-Ethnic Study of Atherosclerosisי(MESA) אשר נערך על משתתפים ללא ASCVD קלינית שאינם מטופלים עם סטטינים. החוקרים העריכו את הקשרים בין ערכי ה-Lp(a),יLDL-C,יHDL-C, טריגליצרידים, ערך הכולסטרול הכולל, apolipoproteinB, ו-non-HDL-C עם ציון ה-CAC בבסיס וההתקדמות השנתית של CAC. לצורך האנליזה החוקרים השתמשו ברגרסיה אורדינלית מרובת משתנים עם תקנון לגורמי הסיכון ל-ASCVD. האנליזות רובדו לפי גילם החציוני של המשתתפים.
מתוצאות החוקרים עולה כי ב-5,597 משתתפים (2,726 בתקופת מעקב חציונית של 9.5 שנים), ערך ה-Lp(a) לא נקשר עם נפח או צפיפות ה- CAC בבסיס, אך נקשר באופן מתון להתקדמות בנפח (יחס הסיכויים 1.11, רווח בר-סמך של 95% 1.03-1.21). עם זאת, סמנים ביולוגיים אחרים נקשרו באופן חיובי עם הנפח בבסיס וכן עם ההתקדמות בנפח (LDL-C: יחס הסיכויים, 1.26, רווח בר-סמך של 95%, 1.19-1.33; יחס הסיכויים, 1.22, רווח בר-סמך של 95%, 1.15-1.30, בהתאמה), למעט ערך ה-HDL-C שנקשר באופן הופכי.
כמו כן, ערכי ה-LDL-C, הכולסטרול הכולל וה-non-HDL-C נקשרו באופן הופכי עם הצפיפות בבסיס. במשתתפים מתחת לגיל 62 נמצא כי ערך ה- Lp(a) נקשר באופן מתון לנפח ה-CAC בבסיס (יחס הסיכויים, 1.10, רווח בר-סמך של 95%, 1.00-1.20) ועם התקדמות הנפח לאורך זמן (יחס הסיכויים, 1.16, רווח בר-סמך של 95%, 1.04-1.30).
לסיכום, בניגוד לסמנים ביולוגיים אחרים של פרופיל השומנים, ערך ה-Lp(a) לא נקשר עם הנפח או הצפיפות של ה-CAC בבסיס, ונקשר באופן מתון בלבד עם ההתקדמות בנפח לאורך זמן. החוקרים מציינים כי ממצאיהם מצביעים על כך שה-Lp(a) אינו קשור בחוזקה ל-CAC, בניגוד לסמני שומנים אחרים.
מקור: