עובי האינטימה-מדיה בעורק התרדמה (cIMT: Carotid intima-media thickness) מהווה סמן מאומת לטרשת עורקים, ונקשר באופן בלתי תלוי עם הסיכון לתחלואה קרדיווסקולרית. לאחרונה נערכו מחקרים על ההשפעה של פעילות גופנית על cIMT, אך עלו מהם תוצאות סותרות.
עוד בעניין דומה
במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת 'Journal of Physical Activity and Health', החוקרים ערכו סקירה שיטתית במסדי הנתונים PubMed,י Cochrane, Embase ו-Web of Science אחר מחקרים שפורסמו עד לתאריך ה-30 באוקטובר 2021. החוקרים ערכו אנליזות של תתי-קבוצות על מנת לקבוע את ההשפעות של סוג, עוצמת ומשך הפעילות הגופנית על cIMT.
לצורך סקירתם החוקרים אספו בסך הכל 26 מחקרים, הכוללים 1,370 משתתפים. בהשוואה למשתתפי הביקורת, אלו שעסקו בפעילות גופנית הראו ירידה ב-cIMT (הפרש ממוצע משוקלל -0.02; רווח בר-סמך של 95% -0.03 עד -0.01; I2 = 90.1%). משתתפים שעסקו בפעילות אירובית (הפרש ממוצע משוקלל -0.02; רווח בר-סמך של 95% -0.04 עד -0.01; I2 = 52.7%) או באימוני כוח (הפרש ממוצע משוקלל -0.01; רווח בר-סמך של 95% -0.02 עד -0.00; I2 = 38.5%) הראו ערך נמוך יותר של ה-cIMT בהשוואה למשתתפי הביקורת. פעילות גופנית במשך למעלה מ-6 חודשים נקשרה עם הפחתה של 0.02 מילימטרים ב-cIMT. במשתתפים עם cIMT נמוך בקו הבסיס (<0.7 מילימטר), פעילות גופנית לבדה לא נקשרה עם שינוי ב-cIMT (הפרש ממוצע משוקלל -0.01; רווח בר-סמך של 95% -0.03 עד 0.00; I2 = 93.9%).
לסיכום, פעילות גופנית נקשרה עם הפחתת ה-cIMT במבוגרים. פעילות אירובית נקשרה עם ירידה גדולה עוד יותר ב-cIMT מאשר צורות אחרות של פעילות גופנית. החוקרים מוסיפים כי נדרשים ניסויים מבוקרים גדולים, רב-מרכזיים ואקראיים על מנת לקבוע פרוטוקולים אופטימליים של פעילות גופנית לשיפור התהליך הפתולוגי של טרשת עורקים.
מקור: